מאת מיכל פורת, הוצ' הקיבוץ המאוחד סדרת קו אדום, שנת תשסע"ט.
הספר מביא תהליך עבודה של אמהות שכולות בסדנת פסיכודרמה בשנת האבל הראשונה למות בניהם שהתקיימה בתשע"ג 2013.
בעשרה פרקים נחשפים בעוצמה הפצעים שפער בתוכן האובדן, קרבות המאסף על החיים שנגדעו, האינטימיות, הגעגועים, הכאב והאימה באזור הדמדומים שבין המת לחי, בו מתקיימות האמהות.
האמהות משתפות את ה'מעגל' בכל קשת הרגשות והקונפליקטים מול הבן המת, הילדים החיים ובני זוגן, האמהות שלהן והחברה המתנהלת סביבן. הן מעלות סצנות המביאות אותן בכל תפקידי חייהן - הילדות הקטנות שהיו, הנשים שהן, האמהות שהן, הגופני והנפשי בכל עוזם, בכל יופיים-כיעורם – עבר ועתיד מתהווים כל שבוע ב'כאן ועכשיו' של הקבוצה. הסיפורים הפרטיים נאספים לנרטיב קבוצתי המסייע לאמהות לעבד את אבלן הטרי, בתהליך השוזר מעגל של קירבה ושותפות, למרות העימותים והמשברים הפוקדים את הקבוצה במהלך השנה.
לצד התהליך המתועד מובא דיון ועיבוד החומרים שעלו במפגש, ואט אט נפרשת כתיבתה האישית של המחברת - זיכרונות ורשמים, סיפורי ילדות וסיפור השכול הפרטי.
צפו בריאיון של מיכל פורת ועדיה קרין אשר שכלה את בנה תום שנהרג בעת מילוי תפקידו. עם דן מרגלית בתכנית ערב חדש, שנת תשע"ט: https://youtu.be/PxIFKfCP6hw
מתוך המבוא לספר מאת מוקי צור:
"... בקבוצת הפסיכודרמה שסיפורה מובא בספר זה, כל אחת מהנשים השכולות מגיבה אחרת לאסון, מתפקדת אחרת, נחשפת בקצב שונה... הן מספרות את סיפורן, מבקשות על נפשן, ובונות אחווה מיוחדת על ידי הסרת התחבושות ועמידה מול הפצע. התבוננות זו באמצעות התיאטרון והסיפור מצטרפת למעשה של גבורה המסוגל להסיר את מחסומי הנפש. רק נשים, אמהות, היו יכולות להעז לצאת להרפתקה כזו, שמה שמתגלה בה הוא מחוז לא ידוע…"
"העלילה נעה בין תקופות, מקומות וזמנים והמחברת מצליחה להחזיק בווירטואוזיות במושכות הסיפור, לנווט בין כמה קווי עלילה ועלהחזיק בווירטואוזיות במושכות הסיפור, לנווט בין כמה קווי עלילה ועם זאת לשמור על מרכז הכובד העלילתי והרגשי, שעניינו המסע המאוחר של ארני למימוש הבטחתו לאמו. במהלך הקריאה הולך ומתעצם הרצון לפענח את החידה שמלווה את חייו של ארני מילדות ולגלות מה הותירה לו אמו, שנקרעה מחייו באופן פתאומי ובנסיבות טרגיות..."
דברים מתוך חוות דעת של ד"ר דנה אולמרטֻ על הספר מסע החורף של ארני פרייס / מיכל פורת
מסע החורף של ארני פרייס - סיפור על סיפור:
מזה שש שנים מנקר בראשי הסיפור על סודו של ארני פרייס.
אמרתי לו צא!
לא ענה ולא יצא
למה להפיל את זה עלי? ניסיתי בטוב, מה לי ולך?
השמתי עצמי עסוקה, בעבודה, בחדשות היום, בהפקת אירועים, יבין מזה שאיני נתונה לו ויסתלק, חשבתי לתומי, אבל הוא לא יצא, משעה שנדחף פנימה אל תוך ראשי, כבר התרווח, החל בונה עלילות, מביא ציטטות ופותח את לבו בפני, כאילו היה אורח שהזמין חדר ושילם מראש לפי כל הכללים.
אמר לי, את זו שהזמנת, אמרתי, אני? איך זה? אמר לי, זו את, זה לא, השבתי בחצי קול וכבר לא הייתי בטוחה מה סיבה ומה מסובב, פתחי לי ואלך לי, באמת, לא רוצה בכח, אף פעם לא עשיתי דברים בכח, אמר לי. לא ידעתי מה לענות רק שהייתי באמצע של הכל, הסתכלתי עליו - ערירי, חולה מיוסר, מעולם לא השתלב בקיבוץ, לא ידע לנהל small talks, שתי ידיים שמאליות, למה שאכתוב עליו רומן, זאת אני? בגללי? קשה אתו, אך לא יוצא לי מהראש.
כבר קבע מקומו אצלי, הביא עמו כמה חברים הקשורים אל לב הסיפור ואי אפשר בלעדיהם עד שהגיעו הדברים מדחי אל בכי, כבר קנו להם ארני וחבריו אחיזת של ריבונים על גופי ורוחי ואני, אחוזת כישוף, ניסיונותיו להיחלץ לא צלחו, לאט או יותר מהר, התרשלתי בהפקדה על צרכי גופי, הזנחתי חובותיי, וויתרתי אפילו על כוס קפה שלא הייתי זזה בלעדיה בימים של שגרה מבורכת וכתבתי, כתבתי, כתבתי אותו לדעת, בימים, בלילות ובחלומות אמר לי, את מצחיקה אותי ואז אמר לי, את מכאיבה לי ולפעמים היה מהדק שפתיו, היו ימים שלא הצלחתי לחלץ ממנו מילה, שיחק ברוגז, הייתי נעזרת בחבריו שאמרו לי, תרפי, זה יבוא, הישארי איתנו, גם לנו יש ממנו סיפורים, אחרי הכל, אנחנו והוא זה אותו סיפור, מכירים אותו, אל תלחצי עליו עד שיירגע, "אני לא הולך לשום מקום" , אמר, "חיי הם חייך" , הבנתי סוף סוף שבא כדי להישאר, שהסיפור מוכרח להסתפר. אמרתי לו בכבוד, ספר לי הכל, וצא לי מהראש, אני לענייניי ואתה לענייניך. הסכים.
לסקירה המלאה מאת אורית ענבר, על הספר 'מסע החורף של ארני פרייס' / מיכל פורת
לסקירה המלאה מאת רווית ראופמן
קריאה במסע החורף של ארני פרייס - בדידות בימי קורונה
חוות דעת ומכתבי קוראים: